"אחרי הלימודים בן זוגי ואני עברנו לניו יורק לשנתיים כי הוא קיבל שם עבודה בהייטק. שם נולד הבן הראשון שלנו וזמן קצר לאחר מכן חזרנו לארץ מגעגועים. בשלב הזה נשארתי עם הילד בבית עד שהוא ייכנס לגן, במשך חמישה חודשים. בזמן הזה חיפשתי עבודה ככלכלנית ותוך כדי חיפוש הבנתי שלא מתאים לי להמשיך בתחום הזה, וחשבתי לאן להמשיך. חיפשתי עיסוק שיספק לי עניין והנאה תוך כדי עבודה עם אנשים, שאני מאוד אוהבת. תמיד אהבתי לצייר, לפסל, להכין תכשיטים וכל מה שקשור לעבודת יד יצירתית". באותו זמן הבנתי גם שאני רוצה לעבוד בשעות שנוחות לי כאמא, ולהיות עם הילד כשהוא חוזר מהגן.
"בדיוק נכנסנו לדירה חדשה, ואני התלבשתי עליה והפכתי אותה מחורבה לפנינה, כמו שעשיתי בכל אחת משמונה הדירות שהחלפנו במהלך חמש שנים. זה היה הפרויקט הכי משמעותי שלי עד אז, והוא נהייה ליריית הפתיחה של העסק החדש שלי. משם התחילו להתגלגל עבודות ופשוט זרמתי, לומדת עם הניסיון".
"הפרויקטים שעשיתי עד כה היו של דירות מגורים, בעיקר דירות שכורות. אנשים בגילי, אזור ה-35, עם ילדים קטנים. למרות שהם גרים בדירות שכורות, הם רוצים להשקיע בהן, חשוב להם להרגיש בבית".
"הסגנון העיצובי שלי הוא נורדי – מינימליסטי ונקי אבל על סקאלת הגוונים הפסטליים במקום הצבעים המונוכרומטיים של הסגנון הנורדי הקלאסי. אני אוהבת לשלב עץ, שמוסיף חמימות לבית. המוטו שלי הוא להשתמש במה שיש ולקנות כמה שפחות. אני דוגלת בלצבוע, לשפץ או להדביק טפט וכך לקבל פיס ייחודי שאין לאף אחד אחר וגם לחסוך כסף".
על הפרויקט – מרגישים בבית גם אם לא בעלי הבית
מדובר בדירה שכורה, ארבעה חדרים בתל אביב, בה גרים זוג הורים ושני ילדים. המשפחה עברה מדירה אחרת בעיר אחרי שנים של מגורים "זמניים", בדירות בהן לא הרגישו בבית, ורצו להשקיע כדי ליצור אווירה ביתית נעימה, למרות שהם לא בעלי הדירה. הבית היה במצב די מוזנח ולכן החלפנו לפרקט, צבענו את כל הקירות וקנינו כמעט את כל הריהוט.
הזוג נתן לי יד חופשית לגמרי, שזה החלום שלי כמעצבת. הם פשוט ביקשו שאעשה את הדירה יפה ואישאר בגבולות התקציב.
פינת האוכל היא החלל אליו נכנסים כשמגיעים לדירה ולכן רציתי לייצר פינה נעימה שתשאיר רושם טוב. בעלי הבית רצו לשים טפט על הקירות, אבל התקציב היה מצומצם ואילץ אותנו לחשוב על אופציות אחרות. במקום טפט, עיצבנו מדבקות קיר ייחודיות בהתאם לאווירה שרצינו ליצור.
צבענו קיר אחד של פינת האוכל בוורוד והדבקנו עליו מדבקות גיאומטריות, שמושכות את העין מיד כשפותחים את דלת הבית ויוצרות אפקט של סקרנות ומשחקיות. מעל שולחן האוכל תלינו שני גופי תאורה לבנים בעלי אלומה חזקה וממוקדת וחוטים חשופים שיוצרים אווירה קולנועית. מתחת לשולחן הנחתי מרבד בהדפס מונוכרומטי, שמדבר את אותו השפה כמו המדבקות שמעטרות את הקיר. ממול לפינת האוכל הצבתי קונסולת עץ בעלת רגליים דקות ומעליה מראה עגולה בעלת מסגרת עץ באותו גוון, שמקבלות את פני הנכנסים.
הגוונים הבולטים בסלון הבית נמצאים גם הם על פלטת הצבעים ורוד-לבן-אפור עם השטיח הבהיר ונגיעות מרגיעות של כחול שמתגלמות בספת השזלונג ובשידת העץ העתיקה. הספה, אותה הלבשתי בכריות צבעוניות ורכות, היא "ירושה" מהדירה הקודמת של המשפחה ואליה הצטרפה השידה הישנה, עיזבון שהותירו הדיירים הקודמים, אותה צבעתי בכחול והפכה לפריט וינטג' ייחודי, מגניב ועדכני. הוספתי עניין לקיר שמאחורי הספה עם צביעתו בשני השלישים התחתונים באפור ותכלת בחלקו העליון, ועליו התקנו מדפים קטנטנים ועליהם חפצי נוי ועציצים שמוסיפים חיות וטבע לבית.
לחדר השינה הזוג בחר בתחילה טפט כחול עם פאטרן כסוף, אך כאמות מפאת חוסר בתקציב הצעתי שנצבע את הקיר בתכלת ועליו אדביק את המדבקות, שנראות כמו טפט ומוסיפות צבע ועומק לחדר. המיטה, פיס נגרות בפני עצמה, עם קורות עץ טבעי בהיר עגולות ושידות תואמות שמכניסות רוגע וניקיון לחדר. בחדר השינה, כמו בשאר הבית, יש המון ירוק – צמחים ועציצים על כל שידה ושולחן וגם על הרצפה, בפינות החדרים. ווילונות נותנים אווירה ורכות תמיד, ולכן מומלץ לשלב אותם בכל חדר, גם אם אין להם שימוש כהצללה. טקסטיל הופך את החדר לנעים וחמים יותר.
לצידי המיטה בחדר ההורים תלינו מתלי מדפים מאיקאה, וגופי תאורה פשוטים משולבים נורות פחם תלויים מהם. זו עצה טובה לעיצוב תאורה בתקציב מצומצם – בחרו גוף תאורה בסיסי יחסית ותלו אותו בצורה מעניינת, שתוסיף נופך יצירתי ומסקרן לחדר.
איך העבודה מול שקע ותקע?
העבודה מול שקע ותקע נעימה, נוחה ומקצועית. המבחר גדול והמוצרים איכותיים ויפים. בעיקר נוח שבחלק מהמוצרים ניתן לעשות שינויים על פי העדפת המעצבת והלקוחות, כך שהתאורה מתאימה לאילוצים באם קיימים ולבית בצורה מושלמת.
ליצירת קשר עם מעיין: בקרו בעמוד הפייסבוק
תמונות מהפרוייקט… (קרדיט צילום לשירי גרופר לוי)